ד״ר אלישע רייכנברג, מומחה לאורתודונטיה
איך מתמודדים עם שן טוחנת שביעית כלואה.
שן טוחנת שביעית כלואה היא מצב יחסית נדיר בהשוואה לכליאת שיני בינה, אך בעל משמעות קלינית גבוהה. כליאה מוגדרת כחוסר יכולת של השן לבקוע לחלל הפה במועד התקין, עקב הפרעה מכנית, כיוון לא נכון או הפרעה ביולוגית. בעוד שרוב הספרות עוסקת בשיני בינה, כליאה של טוחנת שנייה מציבה אתגרים אבחוניים וטיפוליים ייחודיים, במיוחד בגיל ההתבגרות.
שכיחות כליאת טוחנות שניות נמוכה יחסית ונעה סביב 0.03%–0.2% מהאוכלוסייה. הכליאה שכיחה יותר בלסת התחתונה, ובמיוחד בשיניים 37 ו-47.
הגורמים לכליאה מגוונים וכוללים:
האבחון מתבסס על:
מה קורה אם לא מטפלים?
שן שביעית כלואה עלולה לגרום ל
גישות טיפוליות
הטיפול תלוי בגיל המטופל, מיקום השן, וסיבת הכליאה.
במקרים קלים עם פוטנציאל בקיעה עצמית ניתן להתחיל במעקב. במקרים בהם שן הבינה חוסמת את מסלול הבקיעה עקירה של שן הבינה מאפשרת לעיתים בקיעה ספונטנית של השן השביעית
במקרים חמורים יותר מומלצת חשיפה כירורגית וגרירה אורתודונטית. הפרוצדורה כוללת חשיפת כותרת השן והדבקת כפתור אורתודונטי ולאחר מכן הפעלת כוחות מבוקרים להכוונת הבקיעה. במקרים מסויימים ניתן להשתמש בשתלים אורתודונטיים להבקעת השן.
במקרים קשים לא יהיה מנוס מעקירת השן הכלואה
סיכום
שן טוחנת שביעית כלואה היא מצב קליני מורכב אך בר־טיפול. זיהוי מוקדם, אבחון מדויק ושילוב בין כירורגיה לאורתודונטיה מאפשרים במקרים רבים לשמר את השן ולהביאה לעמדה פונקציונלית תקינה. עבור אורתודונט, מדובר באתגר טיפולי המשלב הבנה ביומכנית עמוקה עם תכנון רב-שלבי.
